החלטה בתיק רע"א 701/12

           זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ד"ר עדי זרנקין) מיום 26.12.2011, בה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים וכן להגשת תצהירי עדות משלימים.

           אלה הן העובדות והטענות העיקריות הצריכות לעניין, כעולה מן הבקשה:

1.        המבקשים הם יורשיו של אביהם המנוח אשר החזיק במועד פטירתו ב-50% ממניות המשיבה 2 (להלן: החברה). המשיב 1 הינו בעל השליטה בחברה והוא שימש שותפו העסקי של המנוח. בחודש פברואר 2011 הגישו המבקשים לבית משפט קמא תביעה נגד המשיב 1 בעילות הנוגעות, בין היתר, לפעולות שביצעו אפוטרופסי המבקשים בהעבירם את מניות המבקשים בחברה, מכוח היותם יורשי המנוח, למשיב 1 ללא תמורה. בית משפט קמא הפנה את המבקשים אל בית המשפט לענייני משפחה, בציינו כי חל על הענין חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. לאחר קיום הליכים נוספים בבית המשפט לענייני משפחה, הגישו המבקשים ביום 27.4.2011 כתב תביעה חדש לבית משפט קמא נגד המשיבים, בו טענו כי המשיב 1 הפר את חובותיו במסגרת ניהול ענייניה של החברה ושל המשיבה 3 (שהיא חברה שלובה). התביעה החדשה התבססה על עילות של קיפוח בעלי המניות, הפרת חובות כבעל מניות וכדירקטור, הפרת חובות לגילוי מסמכים, חוסר תום לב תרמית ועשיית עושר ולא במשפט. על פי טענת המבקשים, לאחר פטירת המנוח פעל המשיב 1 שלא כדין ובחוסר תום לב, שלל מהם את זכויותיהם בחברה ודחק את רגליהם ממנה. המשיבים מצידם הגישו תביעה שכנגד בה טענו לנזקים הקשורים בין היתר בהעברת המניות.

           ביום 16.5.2011 התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה בפני בית משפט קמא וביום 5.7.2011, פנה בא-כוח המבקשים אל בא-כוח המשיבים בבקשה לעיון במסמכי המשיבות 2 ו-3, אך דרישתו זו נענתה בסירוב. ביום 19.9.2011 התייצבו הצדדים לישיבת קדם משפט נוספת ובמהלכה הוצע להם לפנות להליך של גישור. כמו כן נקבעו מועדים לשמיעת הוכחות בחודש מארס 2012, ככל שהצדדים יחליטו שלא לפנות להליך של גישור. עוד נקבע בהחלטה מאותו היום כי על המבקשים להגיש תצהירי עדות מטעמם בתוך 60 ימים, ועל המשיבים לעשות כן בתוך 60 ימים לאחר מכן. ביום 25.9.2011 הודיעו המשיבים כי הם אינם מסכימים לפנות להליך של גישור וסמוך לאחר מכן ביום 4.10.2011, פנו אליהם המבקשים בדרישה לגילוי ועיון במסמכים. משהמשיבים לא הגיבו לדרישתם, פנו המבקשים אל בית המשפט בבקשה שיורה להם לעשות כן וביום 29.10.2011 הורה בית המשפט למשיבים לפעול על-פי המועדים הקבועים בהקשר זה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). ביום 2.11.2011 העבירו המשיבים אל המבקשים במכתב את התייחסותם למסמכים שנתבקשו וכן העבירו לעיונם חלק מן המסמכים.

           המבקשים סברו כי המשיבים התייחסו במכתבם למשיבה 2 בלבד, כי עשו כן באופן "חלקי, מתחמק ומצומצם ביותר" ואף לא העבירו לעיונם את מלוא המסמכים הנדרשים. על רקע זה פנו המבקשים ביום 8.11.2011 אל בית המשפט בבקשה למתן ארכה להגשת תצהירי העדות מטעמם, וכן ביקשו כי יורה למשיבים להשלים לאלתר את הליכי גילוי המסמכים. המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי התנהלות המבקשים גורמת לעיכוב ההליכים בתיק, בציינם כי הם פנו אליהם לראשונה בבקשה ראויה בעניין גילוי המסמכים רק ביום 4.10.2011, לאחר שהתקיימה ישיבת קדם המשפט האחרונה, וכי אם היה ברצונם להשלים את הליכי הגילוי היה עליהם לציין זאת טרם שנקבעו מועדים לשמיעת הוכחות. לגופם של דברים טענו המשיבים כי הם גילו את מלוא המסמכים במועד, וכי נראה שלאחר שהמבקשים לא מצאו את מבוקשם במסמכים שהועברו אליהם, הם מנסים עתה לגרום להשהייה בהמשך בירורו של ההליך. בתשובה לתגובה זו שבו המבקשים וטענו כי המשיבים לא גילו להם את כל המסמכים שהתבקשו.

2.        בהחלטתו מיום 24.11.2011 דחה בית משפט קמא את הבקשה מנימוקי המשיבים, בציינו כי יש להגיש בקשות מקדמיות טרם שהתיק נקבע להוכחות ולא לאחר מכן, וכי התיק יישמע במועדו. בין לבין הגישו המבקשים את תצהירי העדות מטעמם, וביום 4.12.2011 הם פנו פעם נוספת אל בית המשפט בבקשה דחופה למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים שטרם גולו וכן להגשת תצהירים משלימים. בתגובה לבקשה זו טענו המשיבים, בנוגע לחלק מן המסמכים המבוקשים, כי הדרישה לגלותם מכבידה ביותר וכי אין להם רלוונטיות או קשר מהותי לשאלות שבמחלוקת. כמו כן טענו המשיבים כי מרבית המסמכים שהמבקשים התבקשו לגלות, לא גולו על-ידם בטענה שהם "אינם". בהחלטתו מיום 26.12.2011, נשוא הבקשה שבכאן, דחה בית המשפט את הבקשה, בזו הלשון:

"קדם המשפט תם ביום 19/9/11 ובמועד זה אף נקבעו המועדים להגשת תצהירי עדות ראשית וכן נקבעו המועדים לשמיעת הראיות. לא ברור לי על שום מה הוגשה הבקשה הנוכחית לגילוי ועיון במסמכים, רק בתאריך 4/12/11. משאלו הם פני הדברים, הבקשה נדחית, על הצדדים להגיש תצהירים במועדים שקבעתי".

3.        מכאן הבקשה שבפניי, בה טוענים המבקשים כי עתירתם לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים נועדה להגשים את זכותם היסודית לניהול הליך ראוי ויעיל ב"קלפים פתוחים" על מנת להגיע לחקר האמת. לטענתם, ככל שבית המשפט לא הורה במסגרת ההליכים המקדמיים על השלמת הליכי הגילוי והעיון והמשיבים התחמקו במכוון מדרישה לגיטימית זו, היה על בית המשפט לאפשר להם לממש את זכותם גם לאחר שנקבעו מועדים להגשת תצהירים ולשמיעת עדויות, שכן רק כך יושג איזון בין שמירה על כללי הפרוצדורה ובין הצורך לדבוק בפן המהותי של ההליך המשפטי. המבקשים מוסיפים וטוענים כי על-פי תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי רשאי בית המשפט להורות לבעל דין לגלות בכל עת וגם לאחר שנקבע מועד להוכחות האם מסמך פלוני מצוי בידיו. עוד טוענים המבקשים כי הם פעלו מתחילת ההליך לגילוי המסמכים אך המשיבים עיכבו ומנעו את הגילוי תוך שימוש לרעה בהליכי משפט. כמו כן מציינים המבקשים כי מסגרת הזמנים הדחוקה שקבע בית משפט קמא, בשים לב לכך שבחלק ניכר מן הזמן נוהל ההליך בבית המשפט לענייני משפחה, מנעה מהם את האפשרות לממש את זכותם היסודית להשלמת הליכי הגילוי והעיון. המבקשים מוסיפים וטוענים כי המסמכים שגילויים מתבקש הם מהותיים וחיוניים ובלעדיהם לא יהיה ביכולתם לאמוד את היקף המחדלים שהמשיבים ביצעו כלפיהם, להעריך את גובה הנזק שנגרם להם ולתקן בהתאמה את תביעתם. במצב דברים זה, כך טוענים המבקשים, יש צורך לקבל הכרעה עקרונית כבר עתה בשאלת גילוי המסמכים ולא להמתין עד תום ההליך שאם לא כן עלול להיגרם להם נזק ממשי הנובע מניהול ההליך בצורה שגויה ומיותרת. המבקשים מציינים כי כתובעים יש להם אינטרס ראשון במעלה לברר את התביעה במהירות האפשרית, אך זאת מבלי שהדבר יפגע בזכויותיהם המהותיות.

4.        לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. הלכה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בעניינים הנוגעים לסדרי דין ולניהול הדיון, לרבות בכל הנוגע להחלטות שעניינן גילוי מסמכים. על כן נוטה ערכאת הערעור שלא להתערב בהחלטות ממין זה אלא במקרים בהם מדובר בהחלטה העומדת בניגוד לדין או שיש בה כדי לגרום עיוות דין לאחד הצדדים (ראו: רע"א 7834/08 רימר ובניו בע"מ נ' בן ארצי, פיסקה 6 (טרם פורסם, 6.4.2009); רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד (2) 206, 210 (1990), רע"א 4759/11 Systagenix Wound Management Limited נ'Unique Medical Devices Solutions LTD, פיסקה 2 (טרם פורסם, 30.8.2011)). ברוח זו וככל שהדבר נוגע להחלטות בענין גילוי מסמכים, נקבע לא אחת כי ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית אלא אם כן ההחלטה אינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (ראו רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט (4) 54, 61 (1995)).

5.        בחנתי את נימוקיו של בית משפט קמא ואת טענות הצדדים ולא שוכנעתי כי המקרה דנן נמנה עם אותם המקרים החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור על ההחלטה הדיונית שניתנה.

           למעלה מן הצורך אוסיף כי ככל שהיה על המשיבים לגלות מסמכים ספציפיים ולהעמידם לעיון אך הם בחרו להכחיש את דבר קיומם, עלול הדבר להיזקף לחובתם בהליך גופו אם יתברר כי הסתירו מסמך כלשהו או כי לא שמרו על מסמך שהיה עליהם להחזיקו (ראו והשוו רע"א 4234/11 גוטקינד נ' אלקרא, פיסקה 4 (טרם פורסם, 2.8.2011)).

           הבקשה נדחית, אפוא. משלא נתבקשה תגובת המשיבים איני עושה צו להוצאות.

           ניתנה היום, ‏כ"ו בשבט התשע"ב (‏19.2.2012).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. מו

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: